כיום קיימות מגוון רב של ‘דיאטות’ הנותנות מענה לכל דורש. החל מתזונת ‘פליאו’ שמסתמכת על תזונה של האדם הקדמון או לפחות טוענת כך (אבל לא נכנס לזה, רק תחשבו מה יותר פשוט פיזית לצוד חיית פרא או ללקט כל מיני זרעים ופירות) ועד תזונה טבעונית ‘קטוג’נית’ או ‘פירותנית’ שכל אחד מהן מייצג קיצון אחר מבחינת בחירת מקור המרכיבים עד לבחירת יחסי אבות המזון, בין הקיצונים נמצא את דיאטת ה’אם זה מתאים לערכים שלך’ כלומר אוכלים מה שרוצים כל עוד עומדים ביעד החלבון והקלוריות היומי. כל דיאטה שונה מהאחרת במקורות המרכיבים שהיא מאפשרת לבחור, ביחס אבות המזון הנצרכים ובעיתוי הארוחות או מתן יום ‘חופש’ או ‘צ’ט מיל’ (ארוחת שחיתות) אחת לפרק זמן מסוים.
עד כה דיברנו על הדברים הדומים בכל הדיאטות, אך לא נגענו בדבר החשוב מכל שאנו לא חושבים עליו כשאנו מתעסקים בתחום, הדבר הזה בעצם שאלה פשוטה שאף אחד לא שואל את עצמו כשהוא נכנס לדיאטה חדשה שהיא – ‘מה מטרת הדיאטה?’ ברגע שאנו עונים על שאלה – שהתשובות הן בדרך כלל:
להוריד במשקל גוף\מסת שומן
שינוי אורח חיים תוך הקרבה בבחירות המזון שלנו (פליאו) בשביל לרדת במשקל (אף אחד שאני מכיר לפחות לא עשה פליאו כדי להרגיש אדם קדמון או צייד או שיקולים אידיאולוגים אחרים)
(תכלס בינינו אם אתם עושים פליאו כדי לספר לחבר’ה ולשחק אותה מבינים ואתם חושבים שזה מרשים, אני חושב שלהראות שליטה עצמית ולאכול הכל כשנמצאים בחברה תוך שמירה על גזרה מהודרת מרשים פי כמה)
אנו מבינים שכל דיאטה שנבחר היא פתרון זמני או מגביל באיכות חיינו, והבעיה הגדולה היא מה קורה במידה ומצליחים ומגיעים ליעד הנכסף שעבדנו כל כך קשה עבורו ? יש שתי אפשרויות: או שאנחנו מתחילים להיות אובססים לניתור הצריכה הקלורית ומבלים שעות בחדר כושר או שעולים חזרה את כל מה שירדנו, האופציה השניה היא הרבה יותר שכיחה. מכאן ניתן להבין כי דיאטות מיסודן נועדו לכישלון כתוצאה ממתן פתרון זמני, התעסקות יתרה בתזונה, הגבלה המשליכה על איכות החיים בשגרת היום יום.
אבל לצערינו הצרות לא נגמרות כאן, יש עוד מגוון בעיות בדיאטות ‘זמניות’ וכאן אפרט את חלקן:
הפסקת ההנאה מאוכל – דיאטות כאסח למינהן
התעסקות יתרה – הכנה מראש של ארוחות, ותזמון ארוחות
ריבוי ארוחות – מה שמקשה על התמדה ומעלה התעסקות באוכל ומשאיר פחות זמן להיות פרודוקטיביים
ביטול האוכל כמקור לאינטראקציה חברתית – הבאת קופסאות לעבודה בארוחת צהריים במקום לאכול עם העמיתים לעבודה בחוץ וכמובן בסופי שבוע\חופשות וכד’
קיצוניות – הן בפן הקלורי וההשקעה הפיזית והמנטלית שהדיאטה מצריכה
פיתוח אובססיה לאוכל – התעסקות מוגזמת בצריכה הקלורית וכל הזמן להיות ב’כוננות’
ירידה באיכות החיים – כלומר קושי פסיכולוגי המשליך על הסביבה שלנו.
לאחר שמנינו את מרבית החסרנות של פתרונות ההרזיה אשר קיימים בשוק ניתן להבין כי כולם פותחים פתח למשוב שלילי מהתהליך ובעצם בכך לעלות את רמות הסטרס שלנו וכתוצאה מכך לפגוע לנו ב’עוגת ההנאות‘ מה שיביא שוב לאכילה רגשית או לצורך מוגבר במילוי העוגה על מנת להרגיש טוב יותר ובעצם בכך אנו מחזקים את האוכל כמקור הנאה ויוצרים פתח לאכילה מופרזת, השמנה, בעיות פסיכולוגיות עקב דפוסי חשיבה שליליים ובכך כישלון טוטאלי של התהליך על ידי השמנה אף מעבר לנקודת ההתחלה.
מכאן ניתן להבין כי מגוון הדיאטות הקיימות מראש נועדו לתת פתרון זמני ולהוריד כמות מסוימת של משקל, אף אחת מהן לא נותנת פתרון מאוזן לחיים כלומר המטרה היא בסופו של יום להגיע לאיזון עם יצר האכילה, לאכול במידתיות על ידי שליטה עצמית, בחירות חכמות, להנות גם מאוכל ‘שחיתות’ (פיצה מישהו?) תוך כדי שמירה על משקל גוף תקין ונפש בריאה וזו היא מטרת שיטת ‘אחת ליום’.
